כנראה שאם היו מציעים לכל ההורים באשר הם את כמוסת הקסם שתבטיח לילדיהם בריאות טובה – לא היה אחד או אחת שהיו מסרבים.
אז לא, אין לנו בשורה כזו עדיין (ונסתפק בימים אלה גם בחיסון לקורונה, תודה), אבל החדשות הטובות הן שיש בכל זאת איך להועיל למערכת החיסון של ילדכם. איך? במילה אחת: פרוביוטיקה. בקצת יותר: בהמשך הכתבה.
מה זה חיידקים טובים ואיך בדיוק הם עוזרים?
- פרוביוטיקה, כידוע, היא שם כולל לאותם 'חיידקים טובים' שמועילים לגוף. אכן כן, יש דבר כזה חיידקים טובים – ולמעשה המעיים שלנו מלאים בהם, וטוב שכך, שכן תפקידם בגוף הוא רב וחשוב.
- מטרת העל של פעולת הפרוביוטיקה היא לאזן בין מסת החיידקים המזיקים למסת החיידקים המועילים בגוף, כדי לשמר את פעולתם המיטבית.
- הם מרפדים את דפנות המעיים ובכך ״נלחמים״ בפתוגנים – חיידקים עם פוטנציאל לחולל מחלות, ומונעים מהם מלהיספג בגוף.
- הם עוזרים בלשמור על הסביבה מקשה על חיידקים מחוללי מחלות להתפתח.
- הם עוזרים בפירוק המזון והוצאת חומרים מזינים כמו ויטמינים.
- הם בעצמם מייצרים ויטמינים וחומצות שומן חיוניות.
פרוביוטיקה לילדים – האם כדאי?
ילדים צעירים מפתחים את מערכת החיסון שלהם בשנותיהם הראשונות – זו הרי אחת הסיבות שהם חולים הרבה מיד עם כניסתם למסגרות. יחד עם זאת, ישנה חשיבות גדולה לחיזוק מערכת החיסון שלהם, גם כדי להפחית את כמות המחלות וגם כדי לקצר את משכן.
באופן טבעי הפרוביוטיקה המצויה בגופנו אמורה לעשות בדיוק את זה, ובגדול – תזונה מאוזנת ובריאה המכילה דגנים מלאים, קטניות, וכמובן שפע פירות וירקות אמורה לסייע לכמות מספקת של חיידקים ידידותיים לצמוח ולהתפתחץ העניין הוא שלא תמיד זה כך, בוודאי לא אצל ילדים, שכידוע עלולים להיות סרבני מזון לא קטנים בכלל.
לא מפתיע, לפיכך, שניתן היום למצוא על המדפים מגוון גדול של תוספי פרוביוטיקה המגיעים בצורות שונות – אבקה, טיפות, טבליות לעיסה ועוד. אלה יכולים להיות דבר שבשגרה וניתן לעומת זאת להוסיף אותם כשצריך.
ישנם סוגים וקבוצות שונות של חיידקים פרוביוטיים, ויש לבחור את המתאימים ביותר על פי הצורך או הבעיה שיש לטפל בה.
באילו מצבים, אם כן, פרוביוטיקה כטיפול לתינוקות וילדים יכולה לעזור ולהקל?
- בזמן או לאחר טיפול אנטיביוטי. האנטיביוטיקה גורמת לגוף להיות פגיע ורגיש יותר, ויחד עם הטיפול בחיידקים הרעים וחיסולם, נגרמת גם פגיעה בכמות החיידקים הטובים.
- במצבים של שלשול, עצירות או בעיות אחרות במערכת העיכול. פרוביוטיקה יכולה למנוע את המצב מלכתחילה או לחילופין להקל את התסמינים הלא נעימים. הסטטיסטיקה אומרת שכ- 30% מהמטופלים באנטיביוטיקה עלולים להגיע למצב של שלשול כתוצאה מהפגיעה בכמות החיידקים הטובים.
- במצבים בהם עלול להתפתח זיהום בגוף התינוק או הילד, מומלץ מתן פרוביוטיקה למניעה, עקב השפעות חיזוק המערכת החיסונית.
- גם במצב של אי סבילות ללקטוז הפרוביוטיקה עשויה לתרום, כי חלק מהחיידקים הטובים הללו יכולים לגרום לכמות של האנזים המפרק לקטוז. חשוב לציין כי מוצרי חלב המכילים פרוביוטיקה מכילים בדרך כלל גם לקטוז.
- אלרגיה ותגובות אלרגיות אצל תינוקות וילדים יכולה להיות עניין מטריד מאוד, שלא לומר מלחיץ. ואולם מחקרים מצאו כי נטילת תוספי פרוביוטיקה במהלך ההיריון ולאחר מכן מתן פרוביוטיקה גם לתינוק שנולד, מפחיתה בכ-50% את הסיכוי לפתח תגובה עורית אלרגית. משערים שהסיבה לכך היא היכולת של הפרוביוטיקה לחזק את הגנתה של מערכת החיסון ו"להכין אותה" לקראת התופעה האלרגית.
תכלס: כל רעיון הפרוביוטיקה (והבריאות בכלל, למעשה) מושתת על עיקרון האיזון. איזון בין חיידקים טובים לחיידקים מזיקים.
יש ילדים שמצליחים לשמור על איזון תקין ויש לעומתם כאלה שזקוקים לתמיכה. תמיכה יכולה לבוא בצורת פרוביוטיקה שגם תבטיח איזון תקין של חיידקים וגם תלמד את הגוף הצעיר לייצר סביבה של חיידקים טובים בעצמו.
