מערכת החיסון שלנו, ובעיקר מה אפשר לעשות בשבילה
מיתוסים מול מציאות
מערכת החיסון שלנו היא דבר מופלא.
כשחושבים על כמה משאבים ומוחות נדרשת האנושות להפעיל כדי לפתח חיסון נגד נגיפים שונים שקטלו (וקוטלים) מיליוני בני אדם, קל פתאום לתפוס עד כמה מערכת החיסון מתוחכמת.
היא הרי עושה בדיוק את זה: מצליחה – ברוב המקרים – לפתח חיסון למיני פולשים שתוקפים את הגוף, ובזמן אפס. מה שלוקח "לה" ימים, לוקח לנו שנים.
בגדול מאד, מערכת החיסון האנושית נחלקת ל-2 מערכות משנה: מערכת החיסון המולדת ומערכת החיסון הנרכשת.
באופן טבעי ניתן להבין שאנחנו נולדים עם מערכת חיסון כלשהי שמתפתחת עוד בשלב העוברי ולצידה מפתחים מערכת חיסון נוספת שהולכת ומתפתחת עם השנים. את שתיהן אנחנו צריכים כדי להיות בריאים, כדי לחיות. ואולם בעוד שמערכת החיסון המולדת היא זהה יחסית בכל היצורים מאותו מין, הרי שזו הנרכשת היא ובכן.. נרכשת. ולפיכך יש לנו השפעה מכרעת על יכולותיה. לא מעט מיתוסים נקשרים בכך, ואנחנו – אנחנו באנו לעשת סדר.
סטרס משפיע לרעה על מערכת החיסון
נכון מאד. לחץ מדי פעם הוא סביר ולגיטימי. הבעיה מתחילה עם אנשים שנמצאים בסטרס כרוני. מה שקורה לגוף כשהלחץ קבוע הוא דיכוי איטי ומזדחל של מערכת החיסון, ואיתו כמובן העלאת הסיכון למחלות. זה קורה די בפשטות: לחץ מוביל לעלייה בלימפוציטים מסוג T (המכונים גם רעילי תא) המדכאים את מערכת החיסון.
מתח גם מוביל לעלייה ברמות ההיסטמינים – האחראיים לתגובות אלרגיות של הגוף.
חברים טובים עושים אותנו בריאים יותר
נכון. מחקרים הוכיחו כי בדידות מזיקה לבריאות וכי אנשים בעלי קשרים חברתיים אמיצים וממושכים הם אנשים חזקים יותר מהיבט של מערכת החיסון.
העניין הוא שאי אפשר לרמות אותה. אי אפשר לסמן וי ולהרים טלפון לאיזה חבר ישן פעם בחודש. צריך להיות שייך, לשמור על קשרים חברתיים ותיקים ולצד זה להעשיר את עצמנו עם קשרים חדשים שמפעילים את "שרירי החיברות".
חצי הכוס המלאה עוזרת לבריאות טובה
נכון. גישה חיובית אכן עוזרת לגוף להתמודד עם תוקפים.
זה אולי לא מפתיע שלהיות אופטימי עדיף מלהיות פסימי אבל כאן מדובר בעובדות. לא מעט מחקרים שנעשו בנושא הוכיחו חד משמעית שאנשים שמסתכלים על העולם דרך משקפיים ורודים – מצליחים להתמודד טוב יותר גם עם הדיפה של נגיפים. בהקשר הזה יש לציין כי גם צחוק – עמוק ומשוחרר – מתגברים את יכולות מערכת החיסון.
אמנם נכון, אנחנו לא תמיד יכולים לשלוט במה שיקרה, אבל אנחנו בהחלט יכולים לחשוב שמה שיקרה יקרה לטובה. ובמילים אחרות: גם אם המציאות מזמנת מה שבא לה את התגובה לזה אנחנו קובעים.
פעילות גופנית משפרת את תפקוד מערכת החיסון
נכון. ואם לדייק אז היא מעלה את כמות תאי הדם הלבנים. פעילות גופנית צריכה להתבצע כדרך קבע כלומר מדי יום, ולהימשך לפחות 30 דקות ביום (או שעה פעם ביומיים).
כל העניין הוא למצוא את הפעילות הגופנית שעושה לך טוב. זה לא משנה אם זוהי יוגה, שחייה או הליכה בשביל. העיקר הוא להתמיד ולהיות בריאים יותר, בוודאות.
תזונה טובה ומאוזנת משפרת את מערכת החיסון
נכון מאד. קיווי, כרוב, פלפל אדום, פירות הדר או תרד אחראיים על אספקת ויטמין C, בעוד שירקות כתומים, דגנים מלאים, קטניות, שום ובצל יעשירו את הגוף בבטא קרוטן ובנוגדי חימצון. צריכה מספקת של אגוזים, בשר, דגים, קינואה וטחינה תספק לגוף ברזל ואבץ.
יחד עם זאת לא פשוט להקפיד על כך, וזו בדיוק הסיבה שאפשר היום למצוא על המדף שפע של תוספי תזונה המכילים את הרכיבים הנ"ל ועוד רבים אחרים. אין מניעה ליטול תוספים אלה רק ראשית יש לבדוק אם אכן יש חוסר ושנית יש להיוועץ ברופא ולא להחליט על כך לבד. וזה מוביל ישירות לסעיף הבא…
מומלץ ליטול באופן קבוע ויטמינים, מינרלים ותוספי תזונה
לא מדויק. גוף בריא זקוק כמובן לוויטמינים ולמינרלים כדי להישאר בריא. אבל תוספות של ויטמינים ומינרלים רצויות אם יש בהם חוסר. על פי רוב, תזונה טובה ומאוזנת שאינה כוללת מזון מעובד אמורה להעניק לגוף את כל צרכיו.
לפיכך, מומלץ להוסיף תוספים רק כאשר התגלה בהם חוסר.
לא הוכח עדיין כי צריכה מוגברת מראש של ויטמין D, A, E או C יועילו למערכת החיסון. להיפך, למעשה, שכן ישנם ויטמינים ומינרלים שאינם נפלטים החוצה דרך מערכת השתן ועל כן צריכה מוגברת שלהם עלולה להזיק.
ישנם מזונות ותוספים שונים שיצא להם שם של מועילים למערכת החיסון כמו שום, תה ירוק, ג'ינסנג, כרוכום או עשב חיטה ואולם הדבר לא הוכח מחקרית. יחד עם זאת אם הם נותנים הרגשה של חוסן הרי שהשגנו את סעיף האופטימיות וגם לזה יש משקל מסוים. בכל מקרה רצוי להיוועץ ברופא/ה על מנת להתאים בין התוספים הרבים המוצעים בשוק ובין הצורך האישי.
לסיכום:
מערכת החיסון שלנו היא אחת המערכות החשובות בגוף. לפיכך, יש לתת לה את כל הכלים שאנחנו יכולים – ואנחנו יכולים – כדי שתוכל להיות במיטבה. לאכול נכון, לישון טוב, לאהוב ולהיות נאהבים, לזוז ולהישאר מאותגרים הם ללא ספק רכיבים הכרחיים למערכת חיסון טובה יותר. אבל כשצריך, יש לדאוג למלא את החסרים באופנים אחרים.



